הוצאת אישורי עבודה לעובדים פלסטיניים

העסקת עובדים פלסטיניים בישראל היא תופעה שהחלה לאחר תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967. לא עברו ימים רבים מתום המלחמה ומדינת ישראל כבר החלה לגייס עובדים פלסטינים למגוון רחב של עבודות ומשרות בעיקר בענפי התעשייה, הבנייה והשירותים. תופעה זו התפתחה בצורה הדרגתית ובטווח של 20 שנה הגיע נפח העובדים הפלסטינים שנכנסו לעבוד בשטחי ישראל לרמה של עשרות אלפי עובדים בכל יום. יחד עם זאת, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, החליטה המדינה להגביר את הפיקוח על כניסת עובדים פלסטיניים לישראל באמצעות מתן אישורי עבודה. אישורים אלה ניתנו לאורך השנים בהתאם לרמת הביקוש לעובדים ובהתאם למצב הביטחוני. כל זה מוביל אותנו למצב הנוכחי ובו כל עובד פלסטיני חייב באישור רשמי על מנת להיכנס לשטחי ישראל לצורך עבודה ובשורות הבאות נעסוק בתהליך של הוצאת אישורי עבודה לעובדים פלסטיניים.

סוגי אישורים הניתנים לעובדים פלסטיניים המעוניינים לעבוד בישראל

ככלל, ישנם שני סוגי אישורים המיועדים לאפשר לעובדים פלסטיניים להיכנס לשטחי ישראל לצורך עבודה. הסוג הראשון הוא אישור ארוך טווח הניתן על ידי משרד הפנים והסוג השני הוא אישור קצר טווח הניתן על ידי המפקד הצבאי האזורי או על ידי מנהלת התיאום והקישור. אפשרות בלתי רשמית נוספת היא אישור כניסה הניתן במסגרת צו ביניים של בית המשפט. יחד עם זאת, בעקבות חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל באוגוסט 2003 וכהמשך ישיר למצב הביטחוני הרעוע בתקופת האינתיפאדה השנייה, היקף השימוש בשני סוגי אישורים אלה צומצם במידה דרמטית. על פי החוק שנחקק, נאסרו מתן אישורי כניסה לצורך איחוד משפחות, מתן אישורי תושבות לפי חוק הכניסה לישראל ואף מתן אישורי שהייה בישראל על פי החקיקה הביטחונית הרלוונטית.

אם כך, כיצד ניתנים אישורי עבודה לפלסטינים בישראל? ובכן, בין הסייגים להוראות החוק שאותן פירטנו לעיל, נקבע סייג המאפשר למפקד הצבאי האזורי להעניק אישורי כניסה לפלסטינים לצורך טיפול רפואי, עבודה או מטרה זמנית אחרת. מאז נכנס כל הנושא של מתן היתרי עבודה לעובדים פלסטיניים למסגרת מאוד מוקפדת המנוהלת כיום על פי צו אלוף או משרד הפנים, בנוסף כמובן לצווים הניתנים על ידי בתי משפט במסגרת תביעות המוגשות על ידי פלסטינים וארגוני זכויות אדם שונים המגישים את התביעות בשמם.

להלן ארבעת סוגי ההיתרים המרכזיים שקיימים כיום סביב הנושא של כניסת פלסטינים לשטחי ישראל:

היתר כניסה לישראל לצרכי תעסוקה – מונפק לעובדים פלסטיניים שאין לגביהם מניעה ביטחונית למתן ההיתר ושישנו מעסיק ישראלי המבקש להעסיקם. תוקף ההיתר הוא לשלושה חודשים שלאחריהם על המעסיק עצמו להגיש בקשה להאריך את תוקף ההיתר.

היתר כניסה לישראל לצורך מסחר – מונפק לסוחרים פלסטינים המקיימים קשרי מסחר עם גופים ומוסדות ישראליים. תוקף היתר זה עומד גם הוא על תקופה של שלושה חודשים ויש להאריך אותו בתום כל תקופה.

היתר כניסה לישראל לצורך רפואי – מונפק עבור פלסטינים שאושרה להם קבלת טיפול רפואי בשטחי ישראל ועבור מלוויהם.

היתר כניסה לישראל לצורך משפטי – מונפק עבור פלסטינים לצורך ניהול תהליכים משפטיים בשטח ישראל.

העסקת עובד פלסטיני ללא היתר ועם היתר

העסקה של עובד פלסטיני מבלי שאותו עובד מחזיק בידו היתר עבודה תקף בשטחי ישראל יכולה להשית השלכות חמורות ומרחיקות לכת על המעסיק, במיוחד אם אותו עובד ניצל את שהותו בשטחי ישראל בכדי להוציא אל הפועל או בכדי לסייע בהוצאה לפועל של פעילות חבלנית בשטח ישראל. העסקה כזאת נחשבת לעבירה פלילית ובצדה עונש מאסר בפועל. בהתאם לכך, יהיה אשר יהיה, אתם בהחלט רוצים להימנע מהעסקת עובדים פלסטיניים ועובדים זרים בכלל, מבלי שאתם יכולים לוודא את קיומו של היתר עבודה עבורם.

כמו כן, גם העסקת עובד פלסטיני המחזיק בידו היתר עבודה תקף בשטח ישראל, הינה כפופה לתנאים המפורטים בהיתר שניתן לעובד, ויכולים להגביל את זמן השהות ושעות השהות שלו בישראל, להגביל אותו לשהות במהלך היום בלבד, לאסור לינה בשטח ישראל וכן הלאה. העסקה של עובד פלסטיני עם היתר עבודה בשטח ישראל ובהתאם לתנאי ההיתר הופכת את העסקת העובד לחוקית לחלוטין ובהתאם לכך מחייבת את המעסיק לספק לעובד הפלסטיני את כל הזכויות המגיעות לו על פי חוק, בהתאמה מלאה לזכויות המגיעות לכל עובד שהוא אזרח ישראל.

הנפקת היתרי עבודה לעובדים פלסטינים

כיום, נכנסים לישראל כ-150,000 עובדים פלסטינים לעבוד בשטח ישראל מדי יום ביומו. מספר העובדים הנכנסים לישראל נקבע במסגרת מכסות שאותן מגדירה ממשלת ישראל דרך משרד הפנים ובשיתוף המערכת הביטחונית. בהיבט זה חשוב להדגיש את הדבר הזה: היתר עבודה שניתן לעובד פלסטיני הוא היתר ששייך לעובד עצמו והוא ניתן ישירות לו בעקבות בקשה שהגיש לקבלת היתר כזה. כפי שנראה בהמשך, לא די בהיתר זה בכדי לאשר עבודה של פלסטיני פלוני לעבוד בישראל וגם המעסיק נדרש לקבל אישור העסקה של אותו פלסטיני בעל היתר. את ההיתרים מנפיקות מנהלות התיאום והקישור הנפתיות באזור יהודה ושומרון, מנהלות המאוישות בצורה משותפות על ידי משרד הפנים, הצבא וכוחות הביטחון.

ההיתר עצמו ניתן בתצורה של מסמך מודפס וחתום וכן באמצעות כרטיס מגנטי המאפשר בקרה יעילה ומהירה של העובדים הנכנסים לישראל ויוצאים ממנה במעברי הגבול. כרטיס מגנטי זה ניתן כהיתר למטרות זמניות ומטרות רפואיות, אך כאשר העובד מעוניין להיכנס לישראל לפרק זמן ארוך, למשל לצורך עבודה בישראל, עליו להוציא כרטיס מגנטי ביומטרי הכולל את תמונתו, פרטיו האישיים ופרטי זיהוי ביומטריים כמו טביעת אצבע ומבנה פנים.

את הבקשה לקבלת היתר עבודה בישראל, על הפלסטיני להגיש בעצמו לאותן מנהלות תיאום וקישור. לאחר הגשת הבקשה נבחן האם קיימת מניעה ביטחונית כנגד אותו מבקש ובמידה ולא, מאושר ההיתר ומונפק כרטיס ביומטרי בהתאם. במידה וקיימת מניעה ביטחונית כזאת (מניעה שנקבעת על פי כוחות הביטחון), בקשתו של המבקש מסורבת בו במקום אך נותרת בידיו האפשרות להגיש בקשה להסיר את אותה מניעה ביטחונית.

בנוסף לכרטיס המגנטי מקבל העובד אישור מודפס על גבי נייר. בכל זמן שהותו בישראל, חייב העובד הפלסטיני לשאת איתו את האישור המודפס ואת הכרטיס המגנטי, וזאת על אף שההיתר הקובע הוא ההיתר המודפס בעוד הכרטיס המגנטי נועד רק לייעול תהליכי הבקרה במעברי הגבול.

רישיון להעסקת עובדים פלסטינים

עד כה עסקנו בנושא היתרי העבודה מנקודת מבטו של העובד הפלסטיני. בשורות הבאות נעסוק באותו נושא אך מנקודת מבטו של המעסיק. כפי שאמרנו קודם לכן, מתן היתר עבודה לעובד פלסטיני ניתן בתנאי שישנו מעסיק ישראלי המביע באופן רשמי את רצונו להעסיק את אותו עובד. הבעת רצון זו מתבצעת למעשה באמצעות הגשת בקשה לקבלת רישיון להעסקת עובדים פלסטיניים כשרישיון זה ניתן עבור עובדים פלסטיניים ספציפיים ומוגדרים ולא כרישיון כללי להעסיק כל פלסטיני. לצורך הוצאת אישורי עבודה לעובדים פלסטיניים, על המעסיק לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים בבקשה לקבלת רישיון העסקה של עובדים פלסטיניים. את הבקשה יש להגיש על גבי טופס בקשה ייעודי בפורמט קובץ אקסל, שאותו ניתן להוריד באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה. במסגרת טופס הבקשה יש לפרט את כל הפרטים אודות העובד הפלסטיני שעבורו מבוקש הרישיון ובכלל זה מספר זהות של העובד, שם פרטי, שם משפחה, מין, שם האב, שם הסב, קוד ישוב, אזור, לשכה, תאריך לידה, מצב משפחתי, תאריך נישואין, פרטי בנק, מספרי טלפון, סוג משמרת וכתובת מייל.

בנוסף לנתונים אלה, יש לפרט את פרטיו האישיים של "נאמן הביטחון". נאמן ביטחון הוא אזרח ישראלי שערב לכך שהעובד נכנס לשטח ישראל ויוצא ממנה על פי תנאי ההיתר וכי הוא משתמש בהיתר לצורך עבודה אצל המעסיק הספציפי. במסגרת זו יש לפרט את שמו ופרטיו המלאים של נאמן הביטחון, בדרך כלל המעסיק עצמו. במידה והמעסיק מעוניין לקבל רישיון העסקה עבור מספר עובדים פלסטיניים, באפשרותו לפרט את כל העובדים באותו הקובץ.

לצורך קבלת הרישיון יש לצרף לטופס הבקשה, מסמך קריא (רצוי באנגלית) המפרט את פרטי חשבון הבנק של העובד עם חותמת רשמית של הבנק ומספרי הזהות ופרטיהם האישיים של העובדים. כמו כן, במידה והמעסיק מעוניין להעסיק את העובד במשמרות לילה או להלין אותם בישראל, עליו לצרף לטופס הבקשה גם טופס בקשה והתחייבות להלנת עובדים תושבי יהודה ושומרון בישראל וכן כתב התחייבות למעסיקים תושבי שטחים במשמרות. את טופס הבקשה ניתן לשלוח במייל לרשות האוכלוסין וההגירה על פי הפרטים המפורטים באתר הרשות. הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום או באגרה כלשהי.

לאחר אישור בקשתו, יקבל המעסיק רישיון העסקה ספציפי עבור העובדים שאותם פירט בבקשתו וזאת בתנאי שאותם עובדים מחזיקים בעצמם היתרי עבודה אישיים לעבודה בתחומי ישראל. כאמור, היתרי העבודה של העובדים קצובים לשלושה חודשים ובאחריותו של המעסיק להגיש בקשה להארכת תוקף ההיתרים בכל סוף תקופה לשלושה חודשים נוספים. בצורה זו שומרות בידיהן רשויות הביטחון את היכולת לפקח בצורה הדוקה ויסודית על כניסתם ויציאתם של פלסטינאים לתחומי ישראל לצרכי עבודה.

האם נדרש ליווי של עורך דין לצורך ניהול היתרי העבודה?

ובכן, התשובה היא לחלוטין לא. התהליך של בקשת וקבלת היתרי העבודה, הן מצד העובדים עצמם והן מצד המעסיק, הוא תהליך מובנה וניתן לדמות אותו לתהליך של בקשה להנפקת דרכון או תעודת זהות. התהליכים הללו מבוססים על פרמטרים מאוד ברורים ומוגדרים, שנבחנים בצורה שיטתית ומובנית על ידי הרשויות ולכן אין פה עניין של פרשנויות משפטיות. מעורבות של עורך דין יכולה להפוך לרלוונטית במקרה שבו חש המעסיק או העובד כי לא קיימת הצדקה חוקית למנוע את מתן ההיתר, או במקרים בהם נשלל ההיתר בקלות יתרה. במקרים אלה יכול המעסיק ו/או העובד להחליט על פתיחה במאבק משפטי לצורך שינוי ההחלטה ובמקרה כזה יש בהחלט מקום לערב עורך דין.

מעורבות עורך דין לבטח הופכת להיות רלוונטית במקרה בו נאשם מעסיק בהעסקת עובד פלסטיני ללא היתר או במקרה בו היה העובד הפלסטיני מעורב בפעילות חבלנית בתחומי ישראל, בליווי טענה מצד הרשויות כי המעסיק, כנאמן הביטחון של העובד, לא מילא את אחריותו ככזה ואפשר את פעילותו החבלנית של העובד בעצם התנהלותו הרשלנית. אבל כל זה לא רלוונטי עבורכם אם אתם פשוט מעוניינים להשלים את המהלך של הוצאת אישורי עבודה לעובדים פלסטיניים ואין לכם כל כוונה להקל ראש בעניין זה ובחובה החוקית החלה עליכם.

האם ישנה הגבלה על מספר העובדים שניתן לקבל עבורם רישיון?

ובכן, התשובה היא לא, כל עוד כמובן, מדובר בכמות סבירה. במסגרת בחינת הבקשה של המעסיק לקבלת רישיון העסקה של עובדים פלסטיניים, בוחנות הרשויות הרלוונטיות את הבקשה על פי שורה של פרמטרים מובנים. כחלק מבדיקת הבקשה, יכולות הרשויות הרלוונטיות לפנות למעסיק ולדרוש הסברים לכמות העובדים המבוקשים תוך הבעת חשד כי קיימת אי התאמה בין מספר העובדים הדרושים ובין המטרה שלשמה נדרש הרישיון. יחד עם זאת, המגבלה על מספר העובדים אינה חלה על המעסיק הספציפי אלא על המשק כולו וכל עוד מספר העובדים בישראל לא חורג מהמכסה שהוגדרה על ידי הממשלה, אין שום סיבה להגביל את מספר העובדים למעסיק ספציפי אם הוא אכן יכול להוכיח את הצורך שלו באותם עובדים.

כמו כן, יש לקחת בחשבון שבמסגרת מדיניותה, מגדירה הממשלה גם את התחומים הספציפיים שעבורם ניתן לבקש רישיון העסקה של עובדים פלסטיניים ולחלוטין לא מדובר בכל סוג של עבודה. בין הענפים השכיחים בהם מועסקים פלסטינים בישראל נכללים ענף הבנייה והשיפוצים, ענף הניקיון, ענף ההובלות וענף התעשייה על סוגיה השונים. ההגבלה על תחומי עיסוק אלה נועדה ליצור התאמה בין הצורך של המשק הישראלי בעובדים פיזיים ובין היכולת להיעזר בכוח האדם הפלסטיני על מנת לענות על צורך זה. יחד עם זאת, אין במדיניות היתרי העבודה שבה נוקטת ישראל בכדי לאשר כניסה לכל אדם המעוניין לעבוד בישראל בכל סוג שהוא של עבודה ורבות מן המשרות הקיימות בישראל כלל אינן ניתנות לאיוש על ידי עובדים פלסטיניים ועובדים זרים בלבד.

דוגמא דומה ניתן למצוא בתחום של עובדים זרים המגיעים לישראל מארצות המזרח כמו הפיליפינים, תאילנד, וייטנאם וכדומה. עובדים אלה מוגבלים לסוגים מאוד ספציפיים של עבודות, ובדרך כלל עבודות סיעוד לטובת אזרחים ישראלים מבוגרים, עבודות חקלאות ועבודות בניין. בכל יתר הענפים, לרבות ענפי התעשייה השונים, עובדים זרים אלה פשוט אינם מורשים לעבוד גם אם קיבלו היתר עבודה בארץ.

העסקת עובדים פלסטיניים – סוגיה ביטחונית ולאומית כאחד

אם אתם מעוניינים להעסיק עובדים פלסטיניים, חשוב מאוד שתבינו את המקום שתופס נושא העסקת פלסטינים בסדר היום הלאומי והביטחוני הישראלי. המדובר בסוגיה כבדה שנקשרה בעבר בלא מעט אירועים חבלניים בשטח מדינת ישראל. בהתאם לכך, הן רשויות הביטחון והן רשויות הממשלה נוטים להחמיר מאוד את ידם על הנושא ובכל העלאת חשש קל שבקלים להפרת תנאי ההיתר או לקיום של סיכון ביטחוני מצד אדם המבקש או מחזיק בהיתר כזה, יכולות הרשויות לשלול את ההיתר ולשלול את כניסת העובד באופן מיידי. כמו כן, יכולות רשויות הצבא להחליט בזמן אמת על מניעת כניסה של עובדים פלסטיניים לישראל באופן מיידי, במיוחד בתקופות מסוימות כמו תקופת החגים וכן בעקבות אירועים ביטחוניים חמורים.

לסוגיות אלה יכולות להיות השפעה על היכולת שלכם לנהל את העסק בצורה יעילה תוך התבססות על כוח אדם פלסטיני. יחד עם זאת, מזה שנים ארוכות, ישראל נהנית משקט ביטחוני יחסית וישנם מעסיקים רבים המנהלים את עסקיהם באמצעות כוח אדם פלסטיני ועושים זאת בהצלחה רבה ללא הפרעות מיוחדות. שימו לב היטב לעובדים שאתם בוחרים, שימו לב לרמה המקצועית שהם יודעים להציע לכם במסגרת העסק, אך שימו לב גם למעמדם האישי והסיכון שיהיו מעורבים בפעילות חבלנית כלשהי. ככלל, זוהי כמובן לא אחריותכם אלא אחריותה של מערכת הביטחון, לבחון את רמת הסיכון של העובדים הפלסטיניים הנכנסים לתחומי ישראל, אך רמת סיכון זו יכולה להשפיע גם על רציפות העבודה בעסק שלכם ולכן גם לכם מותר לשאול שאלות ולברר את הדברים עד תום לפני שאתם בוחרים להעסיק עובדים פלסטיניים ולפני שאתם בוחרים את העובדים הספציפיים עצמם.