חוק רישום קבלנים

 החוק המסדיר את ענף הבנייה בישראל חוק רישום קבלנים

חוק רישום קבלנים התשכ"ט 1969, הוא החוק המגדיר בצורה המדויקת ביותר את תחומי העיסוק בענף הבניין, ואת הצורך ברישום אנשי המקצוע השונים בפנקס הקבלנים, המנוהל  על ידי רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. לפני חקיקת החוק, היה ענף הבנייה בישראל פרוץ, בלתי מוסדר ומוצף בבעיות אקוטיות הן באשר לרמה המקצועית של העוסקים והמנהלים בו, והן בכל האמור ברמת הבנייה. כיון שלא היתר הגדרה אחידה לצורכי רישום כבעל מקצוע מצד אחד, וגם אמות המידה באשר לאיכות הבניה לא היו חד משמעיות, פעלו כל המעורבים בתחום בבחינת איש הישר בעיניו יעשה. למרבה הצער, הבעיות שנוצרו בעקבות כך מתקיימות במקומות מסוימים עד עצם היום הזה. מהו חוק רישום קבלנים ואיך הוא בנוי? מה המשמעות של החוק הזה באשר לקביעת הרמה המקצועית והסיווג המקצועי של קבלנים מקצועיים?  בשורות להלן נשיב לשאלות הללו בהרחבה

חוק רישום קבלנים – מהו ומהם הסעיפים החשובים בו

חוק רישום קבלנים התשכ"ט 1969 הוא, כאמור, החוק שבעקבותיו הוקם בעצם רשם הקבלנים במדינת ישראל. בסעיף 3(א) לחוק, נקבע שהשר הממונה ימנה רשם שינהל את פנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, שזאת למעשה ההגדרה הכללית לעבודות בתחומי הבניין השונים. וזו לשון הסעיף הנדון בחוק: "השר ימנה רשם שינהל את פנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות… הפנקס יכיל מדורים נפרדים לכל אחד מהענפים וענפי משנה וכל קבלן יירשם במדור המכיל את הענף או ענף המשנה שבו הוא רשאי לעסוק…"  בבת אחת יצר המחוקק גוף מקצועי, שיכול להגדיר אמות מידה נדרשות לעיסוק בתחום קבלנות הבניין.

בנוסף להקמת רשם הקבלנים

כולל החוק גם הגדרה כוללת של מי שרשאים להיות רשומים בפנקס הקבלנים. ההגדרה הזאת על פי חוק רישום קבלנים היא רחבה, אבל התמצית שלה היא כזאת: אדריכל או מהנדס עם ניסיון של שנתיים יכול להירשם כקבלן בפנקס הקבלנים. הנדסאי או טכנאי יכול להירשם, ואולם מספר שנות הניסיון המעשי שלו צריך לעמוד על ארבע שנים ולא שנתיים. בנוסף, מי שאין לו השכלה פורמאלית, אבל יש לו ניסיון של שש שנים כמנהל עבודה ויש לו האישורים הנדרשים להוכחת מעמדו, יוכל גם הוא להירשם. ואם לתאר את האמור לעיל במשפט קצר – יותר לימודים מצריכים פחות ניסיון מצטבר נדרש.

בהמשך החוק מוגדרת גם האפשרות לרישום כפול, קרי בשני תחומי עיסוק במקביל או יותר, וכו מוגדרות הסמכויות של הרשם. עוד מגדיר החוק בבירור אילו אנשים או בעלי מקצוע מנועים מלהיות רשומים בפנקס כאמור. חוק רישום קבלנים לא שונה מזה יותר מארבעים וחמש שנים, אבל הקביעות שלו נכונות אז כעתה.

משמעות החוק בכל הנוגע להסדרת ענף הבניה

חוק רישום קבלנים משמש נדבך חשוב בהסדרת ענף הבנייה בישראל בכללותו. בתחומי עיסוק ראשיים, כמו קבלני שלד, למחוקק יש גם שיניים. בתחומים מסוימים קבלן איננו יכול לפעול, אלא א נרשם אצל רשם הקבלנים. בתחומים אחרים המצב עדיין לא כזה, אבל ישנה התקדמות כללית לקראת התמקצעות. כך או אחרת, חוק רישום קבלנים יוצר הגדרה מקובלת לרמה מקצועית והופך את הרישום בפנקס הקבלנים לסמן ימני מקצועי. המספר הגדול של קבלנים בענפים מקצועיים שונים בענף הבנייה הרשומים בפנקס הקבלנים, מעיד על הדינמיות של תהליך הרישום ועל השאיפה הכללית ליצור אמות מידה אחידות למקצוענות בתחום. עם זאת, יש עוד דרך ארוכה בדרך להסדרה מלאה של ענף הבניין בישראל והפיכה שלו למקצועי ברמה הגבוהה ביותר, כמקובל במדינות המפותחות.

חוק רישום קבלנים

Call Now Buttonהתקשרו עכשיו