רישיון קבלן

 מהו רישיון קבלן ואיך מקבלים אותו

רישום בפנקס הקבלנים מהווה גולת הכותרת בתהליך ההתקדמות העסקית והפיננסית של מי שתחום העיסוק המקצועי שלו משיק או חופף לענף הבניין. רישום בפנקס הקבלנים מהווה למעשה רישיון קבלן – רישיון שמי שמחזיק בו יכול לעסוק בעבודות קבלניות שונות בענף הבניין, חלקן או כולן. בשורות להלן נביא מדריך לקבלת רישיון קבלן – מדריך קצר וממצה, שהוא מעין מורה נבוכים למי שמעוניין להתחיל בדרך הארוכה לקראת רישום שלו ולקראת הכרה חוקית במעמד שלו בתור קבלן מורשה. מהו בעצם רישיון קבלן? באילו ענפים ניתן וצריך לקבל רישיון לעבודה כקבלן? מהם התחומים שבהם ניתן לקבל רישיון כאמור לעיל? מה המשמעות המעשית של רישיון קבלן בכל הנוגע לקבלת פרויקטים חדשים או נטילת חלק בפרויקטים בתהליך? האם ישנן אמות מידי נוספות בקביעת הרמת האיכות של קבלנים? בשורות להלן נעסוק בהרחבה בנושא וננסה להבהיר את כל ההיבטים של קבלת רישיון קבלן, מי רשאי לקבל רישיון כזה ומלה זה כל כך חשוב.

רישיון קבלן – מה זה בעצם

רישיון קבלן הוא אישור שמנפיק רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, המאפשר לבעליו לעסוק בעבודה קבלנית, בין אם בתחום עיסוק ספציפי בענף הבניין ובין אם בבניית בניינים באופן כללי. רישום הקבלנים מתנהל, כאמור, אצל רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, שהוא הגוף המוסמך להעניק רישיונות כאמור לעיל. הרישיון מצביע על בעליו, ויש בו משום הצהרה על היכולות של הקבלן ועל ההכשרה שלו. סעיף 4 (א) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות התשכ"ט – 1969, קובע כי מי שרשאים להירשם כקבלנים הם כדלקמן: מי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ויש לו שנתיים ניסיון בביצוע עבודות בנייה, שנצברו במהלך חמש השנים האחרונות. במילים אחרות – אדריכל או מהנדס מורשה, שעסק בבניין שנתיים מתוך חמש השנים האחרונות יוכל להירשם כקבלן.

קבלת רישיון קבלן בליווי היחידה לרישום קבלנים

ואולם לא רק מהנדס או אדריכל, אלא גם בעל מקצוע מיומן ובעל ניסיון בתחום הבנייה, שההשכלה שלו נמוכה יותר. אם מגיש הבקשה הוא בוגר בית ספר מוכר להנדסאים או טכנאים, הוא יוכל להירשם בפנקס הקבלנים. זאת, בתנאי שבמהלך שומנה השנים האחרונות, צבר 4 שנות ניסיון בעבודות קבלניות. הרישום חייב להיות מלווה בהצגת תעודות השכלה ואישורים על העסקה כנדרש. אפשרות נוספת לרישום כאמור ניתנת למנהלי עבודה, שבמהלך שש שנים מתוך 12 השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישום, היו מנהלי עבודה בפועל בענף הבנייה. בעלי מקצוע אלה רשאים להירשם רק לאחר שהוכיחו הלכה למעשה, ובגיבוי מסמכים מתאימים, שהם אכן עומדים בדרישות. בנוסף להוכחות המגובות במסמכים, רשאי הממונה לבחון את המועמד לרישום, במטרה לוודא שהוא אכן מוכשר לרישום וראוי קבלת התעודה.

בנוסף, גם תאגידים או חברות שהמנהלים שלהן עומדים בתנאים ובדרישות החוק כאמור לעיל, או שהם מעסיקים מנהלים המורשים על פי החוק ועומדים בדרישות כפי שהוגדרו בפסקאות דלעיל, יכולים להירשם בפנקס הקבלנים. במקרה של תאגידים, הבדיקה לפני הרישום שלהם היא יסודית מאד ונועדה לוודא עמידה בדרישות החוק.

מדריך לקבלת רישיון קבלן – ענפים שבהם ניתן לקבל רישיון

למעשה, כל אחד מהתחומים והענפים המקצועיים בבניין, דורש לכאורה קבלת רישיון קבלן. ואולם גם בתוך התחומים כאמור לעיל, ישנם תחומי עיסוק שבהם הרישיון הינו בגדר חובה שלא ניתן לעקוף אותה. עם תחומי העיסוק בענף הבניין ניתן למנות כדלקמן: קבלו שלד, קבלן חשמל, קבלן אינסטלציה וקבלן מיזוג. עוד סוגי קבלנים הם קבלני צבע, קבלני ריצוף וקבלני טיח. הרשימה דלעיל הינה רשימה חלקית בלבד, שהמטרה שלה להצביע על תחומי עיסוק ולאו דווקא למנות את כל התחומים והענפים הקיימים בענף הבניין.

בכל אחד מתחומי העיסוק והענפים כאמור לעיל, ניתן לקבל רישיון עבודה כקבלן. בחלק מהמקרים, כדוגמת קבלן שלד, אך ורק בעל מקצוע מיומן שיש לו רישיון לעסוק בתחום והוא בעל ניסיון מספיק לביצוע העבודה המוצעת, אכן יכול לבצע אותה. ביצוע עבודות שלד, שהן הבסיס שעליו מתבצעת הבנייה של המבנה בכללותו, איננו יכול בשום פנים ואופן להתבצע על ידי מי שלא הוסמך כקבלן ושאין לו הניסיון והידע הנדרשים לשם כך. במקרים אחרים, כגון קבלן צבע למשל, רישיון קבלן מהווה אסמכתא למקצוענות ויכולת לבצע עבודות על הצד הטוב ביותר, אבל בקונסטלציה מסוימת ובכפוף להיקפי העבודה, ניתן להעסיק גם בעל מקצוע שאיננו בעל תעודה. ככל שתחום העיסוק של הקבלן הוא בעל משמעות גדולה יותר מבחינה בטיחותית, כך הדרישה לרישיון קבלן היא חד משמעית. ככל שהעבודה קשורה פחות לבטיחות, הדרישה להעסקת קבלנים מורשים איננה חד משמעית. לדוגמה – מפקח בנייה האמון על בניית נדל"ן יכול להעסיק מספר בעלי מקצוע במקביל, כאשר היקפי ההעסקה של כל אחד מהם נמוכים ונמצאים מתחת לסף המחייב רישיון קבלן. כך למשל ניתן להעסיק כמה קבלני צבע במקביל, או כמה וכמה קבלני טיח, כאשר כל אחד מהם מבצע עבודה בהיקפים שאינם חורגים מההגדרות הקבועות בחוק והדורשות במפגיע רישיון קבלן.

היקפי עבודה כמדד לקבלת רישיון קבלן

מהאמור בסעיף הקודם של מדריך לקבלת רישיון קבלן כבר ניתן להבין כי גם להיקפי העבודה המוצעים יש קשר לחובת ההעסקה של בעל מקצוע שהוא בעל רישיון קבלן בתחום העיסוק שלו. בחוק נקבעו היקפי עבודה בסכומים ספציפיים, שלכאורה ניתנים לביצוע על ידי אנשי מקצוע שאינם קבלנים. עבודות בהיקפים כספיים גבוהים דורשים רישיון קבלן על פי חוק ואינם ניתנים לביצוע על ידי מי שאיננו בעל רישיון כאמור. זאת ועוד – משרד הבינוי והשיכון מחלק גם קבלנים מורשים על פי סיווג, שבא לידי ביטוי בעיקר בערך העבודות הכספיות שהקבלן רשאי לבצע. הסיווג הראשון הוא הנמוך ביותר, ונוגע בעיקר לקבלני שיפוצים. רמת הסיווג עולה ככל שהקבלן צובר ניסיון רב יותר בענף.  ההיגיון מאחורי הסיווג הוא פשוט וחד: קבלן שהשלים עבודה אחת בסכום גבוה, יוכל להגיש בקשה לשינוי הסיווג לרמה גבוהה יותר. קבלן אחד יכול לבצע שתי עבודות במקביל, בסכום שעולה על סכום העבודה המרבי המותר לו בפרויקט אחד, בתנאי שהדבר אפשרי, כמובן. עצם ביצוע העבודות ובתנאי שהביצוע הסתיים בהצלחה, מקנה לקבלן את הזכות להעלות את הדירוג שלו. השיטה הזאת מבטיחה שלפרויקטים הגדולים באמת יוכלו לגשת אך ורק קבלנים בעלי ניסיון, שכבר בצעו עבודות בהיקפים כספיים משמעותיים.

רישיון קבלן והמשמעות החוקית שלו

קבלת רישיון קבלן הינה גולת הכותרת בתהליך ארוך, שבו עובר המועמד לקבלת הרישיון כאמור התנסויות שונות, כאשר היקפי העבודה שהוא מבצע הולכים וגדלים עם הזמן. התהליך לקבלת הרישיון כפי שנקבע בחוק הישראלי, הוא הדבר הנכון ביותר והטוב ביותר לכל הצדדים. מצד אחד, הליך קבלת רישיון אשר מדריך לקבלת רישיון קבלן מזכיר אותו לעיל, נותן עדיפות מסוימת לבעלי השכלה כמהנדסים או אדריכלים, אשר סיימו את חוק הלימודים שלהם ונרשמו כחוק בפנקס האדריכלים והמהנדסים. העדיפות ניתנת בעיקר בכל האמור במשך הניסיון המעשי הנדרש לקבלת רישיון קבלן. מצד שני, החוק איננו חוסם את הדרך גם בפני מי שאין להם ההשכלה כאמור, אבל יש להם ניסיון מצטבר מספיק, שהוא נדבך משמעותי בדרך לרישיון. כך למשך, הנדסאים או טכנאים יידרשו לארבע שנות ניסיון מעשי מעבר להשכלה, ומי שאין לו השכלה אקדמית כלל, אבל היה מנהל עבודה במשך שש שנים מתוך 12 השנים האחרונות, יוכל גם הוא להירשם כקבלן מורשה. החוק מתעדף למעשה השכלה אקדמית, אבל מותיר פתח גם לבעלי מקצוע מיומנים ומנוסים להשתלב ולקחת חלק בענף הבניין, כקבלנים דווקא ולא כעובדים מן המניין.

מי איננו רשאי להירשם כקבלן

אם בשורות דלעיל הבאנו פירוט של מי שרשאים להירשם כקבלנים, בשורות להלן נפרט מי מנוע מלהירשם בפנקס הקבלנים, או שהוא עלול להיגרע ממנו. עם המנועים להירשם כקבלנים ניתן למנות פושטי רגל, תאגידים המצויים בהליך פירוק, מי שהורשע בעבירה כל שהיא בתחום התכנון והבניה, או כזאת עלולה לערער את האמינות שלו, או מי שהוכח שנהג במסגרת עבודתו ותפקידו בניגוד לתקנות, לנהלים ולחוק.

מי שהוא פושט רגל, איננו יכול לנהל עבודות בהיקפים כספיים גדולים ובכלל, ולפיכך לא יוכל להיות רשום אצל רשם הקבלנים. במקביל, גם תאגיד בפירוק נמצא במצב דומה ולכן הוא או המועסקים בו אינם יכולים גם כן לנהל עבודות קבלניות. זה המקום לציין כי רק אדם פרטי יכול להיות מוכרז כפושט רגל. ההליך המקביל בתאגיד הינו פירוק. לגבי אדם פרטי, הרי שהוא יכול לחדש את הרישום אם וכאשר הסתיימו כל ההליכים כנגדו והוא החזיר את כל החובות שלו לנושים. לחילופין, אם וכאשר קיבל אדם כזה הפטר מכל החובות שלו, הוא יוכל שוב להגיש בקשה לרישום, על פי כל הכללים כאמור לעיל. תאגיד בפירוק מסיים בדרך כלל את חייו העסקיים. עם זאת, תאגיד שהופעל כגוף חי, הגיע להסכמות עם הנושים והסדיר את כלל החובות שלו, עשוי, במצבים מסוימים, להירשם מחדש בפנקס הקבלנים. אבל לרוב, למרבה הצער, הדבר לא קורה.

הגשת הבקשה לקבלת רישיון קבלן,

הבחינה שלה והאישור שלה על ידי הגופים המוסמכים לכך, מהווים למעשה את הפילטר (מסננת) לברירת בעלי המקצוע הטובים ביותר. אמות המידה הנוקשות לרישום בפנקס הקבלנים, אשר מדריך לקבלת רישיון קבלן מפרט אותן, הן בבחינת האמצעי הטוב ביותר למתן עדיפות לבעלי מקצוע מיומנים ומנוסים בתחום מצד אחד, ולמניעת אנשים או חברות שאינם מורשים או אינם מנוסים מספיק, מלבצע עבודות קבלניות הדורשות מיומנות ויש להן השפעה ישירה על ביטחונם ובטיחותם של העובדים באתר הבנייה מצד אחד, ושל הדיירים העתידיים במבנה ההולך ונבנה מצד שני.

קביעת אמות המידה לרישום בפנקס הקבלנים

מאפשרת לבעלי מקצוע מיומנים הראויים לכך להירשם אצל רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. בנוסף, מחויבים הקבלנים לעמוד בהיקפי העבודה הכספיים כפי שמתיר החוק. קביעת היקפי עבודה מדורגים מאפשרת לבעל מקצוע מיומן להתקדם עקב בצד אגודל בשלבים השונים, ולהפוך עם הזמן לקבלן מורשה לעבודה בהיקפים כספיים גבוהים מאד. בדרך הזאת מבטיחה המערכת, באמצעות החוק ובאמצעות הפרשנות שלו, שכל בניין שמוקם על ידי קבלן כל שהוא, יעמוד בתקנים המחמירים ביותר ובאמות המידה הגבוהות ביותר, מבחינת המקצועיות של הקבלן ומבחינת רמת הבנייה ורמת הביטחון שהדיירים במבנה יכולים ליהנות ממנה.

מדריך לקבלת רישיון קבלן מביא לקורא את התנאים העיקריים אשר בעל מקצוע המעוניין להירשם כקבלן חייב לעמוד בהם. כמו כן מוצגים כאן שלבי ההתקדמות השונים של הקבלן, עד להסרת המגבלות, כספיות או אחרות, לעיסוק בענף הבנייה. מעבר לאמור לעיל, קבלן בניין חייב לעמוד ביעדים תקציביים שנקבעו מראש ובזמנים שנקבעו מראש לסיום עבודת בניין כל שהיא. אמנם התנאים הללו אינם הכרחיים לרישום בפנקס הקבלנים, אבל הם בהחלט משמשים אמת מידה לבחינת היעילות של הקבלן והתוצאות שהוא משיג בסוף תהליך הבנייה.

מדריך לקבלת רישיון קבלן

Call Now Buttonהתקשרו עכשיו