תקנות רישום קבלנים

 המטרות והיעדים של התקנות לרישום קבלנים

הסדרות עבודות קבלניות בבניין, מתבצעת באמצעות כמה וכמה חוקים ותקנות. החוק הראשי שעליו מבוסס מלכתחילה כל נושא הרישום וההגדרה של סוגי קבלנים, הינו חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנקאיות התשכ"ט 1969. על פי החוק כאמור מונה רשם הקבלנים, הנמצא תחת אחריותו של משרד הבינוי והשיכון. הרשם הזה מנהל את פנקס הקבלנים, שבו נרשמים, או לכל הפחות אמורים להירשם, כל בעלי המקצוע השונים העוסקים בתחום הרחב כל כך של בניין. תקנות רישום קבלנים 1988 משלימות למעשה את הנחיות החוק, וקובעות אמות מידה לסיווג הקבלנים הרשומים. מהו רישום קבלנים וכיצד הוא מתבצע? מהן תקנות הרישום לקבלנים, ומה החידוש שלהן ביחס לחוק משנת 1969? כיצד מסייעות התקנות כאמור להגברת המקצועיות של קבלנים רשומים בתחומים הראשיים בענף הבניין? בשורות הבאות נעסוק בסוגיות הללו וננסה להסביר את ההיגיון מאחורי התקנות משנת 1988.

רישום קבלנים וכיצד מיושם החוק הלכה למעשה

חוק רישום קבלנים משנת 1969 הגדיר לראשונה את העקרונות לבחינת איכותם וכשירותם של קבלנים, והדרך שבה יש לרשום אותם. לפני החלת החוק, היה ענף הבנייה בישראל פרוץ למדי והתנהל על פי אמות מידי מיושנות. החוק משנת 1969 ביקש לעשות סדר בדברים. החוק קבע אמות מידה להגדרת קבלנים וייסד, לראשונה במדינת ישראל, גוף אחד שריכז את הרישומים של הקבלנים הפעילים בישראל. אמנם במהלך כל השנים, ועד ימינו אנו, לא ניתן לומר שכל העוסקים בענף הבניין אכן רשומים בפנקס הקבלנים. עם זאת, כל הקבלנים העוסקים בתחומים הראשיים בענף אכן רשומים. זאת, מהטעם הפשוט שרק קבלנים רשומים יכולים לעסוק בתחומים ראשיים, שההשפעה שלהם על תהליך הבנייה היא קרדינאלית. תקנות רישום קבלנים משנת 1988 מהוות השלמה לחוק, וקובעות אמות מידה לסיווג הקבלנים הרשומים.

תקנות רישום קבלנים – החידוש שלהן והתועלת שבצידו

תקנות רישום קבלנים מהוות השלמה לחוק, ומסווגות את כל הקבלנים הרשומים לרמות ביניים שונות. כך למשל, קבלנים מקבוצה א' ק' יכולים לעסוק בשיפוצים בלבד, וההיקף הכספי המרבי של העבודות שלהן, כפי שהוגדר לאחרונה, עומד על 350,000 ₪. קבלנים שסווגו בקבוצה א' 1 יכולים לעסוק בעבודות קבלניות בסכום שלא יעלה על 1,592,000 ₪ באתר בנייה יחיד. קבוצה ב' 1 – 2,607,000 ₪ וכך הלאה.

תקנות רישום קבלנים קובעות כי קבלן לא יוכל לשנות את הסיווג שלו, מבלי שיוכל להוכיח כי ביצע עבודות באתר בנייה יחיד, בהיקף של 70% לפחות מהסכום המרבי שהוגדר לסיווג שלו. בצרה הזאת, קבלן יכול להעלות בהדרגתיות את הסיווג שלו, ולא לעבור בבת אחת לעבודות בהיקפים גדולים מאד, שהניסיון שלו איננו מספיק על מנת להשלים אותן בהצלחה.

כתבנו עבורכם מדריך לקבלת רישיון קבלן רשום כנסו וקראו .

ההיגיון מאחורי התקנות הוא פשוט וכבר הוזכר לעיל

קבלן לא יוכל לבצע עבודות בהיקף הגבוה מזה שאליו הוא מסווג, אלא אם כן ביצע בהצלחה פרויקט בהיקף של 70% מההיקף הנוכחי שלו באתר אחד, או בהיקף מלא בשני אתרים שונים. למעשה, באמצעות הצבת מגבלה כספית להיקפי העבודה של קבלן, תקנות רישום קבלנים משנת 1988, בתוספת התיקונים שנוספו להן עם השנים, מחייבות את הקבלן להתקדם עקב בצד אגודל במעלה הסולם המקצועי, עד לרמה הגבוהה ביותר, המסירה למעשה את ההגבלות על היקף הסכומים הכספיים שבהם הוא רשאי לבצע עבודות.

 החוק המסדיר את ענף הבנייה בישראל חוק רישום קבלנים

חוק רישום קבלנים התשכ"ט 1969, הוא החוק המגדיר בצורה המדויקת ביותר את תחומי העיסוק בענף הבניין, ואת הצורך ברישום אנשי המקצוע השונים בפנקס הקבלנים, המנוהל  על ידי רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. לפני חקיקת החוק, היה ענף הבנייה בישראל פרוץ, בלתי מוסדר ומוצף בבעיות אקוטיות הן באשר לרמה המקצועית של העוסקים והמנהלים בו, והן בכל האמור ברמת הבנייה. כיון שלא היתר הגדרה אחידה לצורכי רישום כבעל מקצוע מצד אחד, וגם אמות המידה באשר לאיכות הבניה לא היו חד משמעיות, פעלו כל המעורבים בתחום בבחינת איש הישר בעיניו יעשה. למרבה הצער, הבעיות שנוצרו בעקבות כך מתקיימות במקומות מסוימים עד עצם היום הזה. מהו חוק רישום קבלנים ואיך הוא בנוי? מה המשמעות של החוק הזה באשר לקביעת הרמה המקצועית והסיווג המקצועי של קבלנים מקצועיים?  בשורות להלן נשיב לשאלות הללו בהרחבה

חוק רישום קבלנים – מהו ומהם הסעיפים החשובים בו

חוק רישום קבלנים התשכ"ט 1969 הוא, כאמור, החוק שבעקבותיו הוקם בעצם רשם הקבלנים במדינת ישראל. בסעיף 3(א) לחוק, נקבע שהשר הממונה ימנה רשם שינהל את פנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, שזאת למעשה ההגדרה הכללית לעבודות בתחומי הבניין השונים. וזו לשון הסעיף הנדון בחוק: "השר ימנה רשם שינהל את פנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות… הפנקס יכיל מדורים נפרדים לכל אחד מהענפים וענפי משנה וכל קבלן יירשם במדור המכיל את הענף או ענף המשנה שבו הוא רשאי לעסוק…"  בבת אחת יצר המחוקק גוף מקצועי, שיכול להגדיר אמות מידה נדרשות לעיסוק בתחום קבלנות הבניין.

חוק רישום קבלנים לעבודות בנייה בנאיות הוא חוק אשר נחקק משנת 1969. חוק זה כולל את רישום הקבלנים לעבודות בנייה בנאיות בתחומים הבאים: תחום הבנייה, תחום הכבישים, תחום תשתיות ופיתוח, גשרים, משאבות ועוד. עבודות הבנייה הבנאיות כוללות תחומי משנה כמו: עבודות עפר, בניית שלדים, מיזוג אוויר, שיפוצים, איטום, חשמלאות, אספלט, הנחת קווי רשת, רמזורים, צינורות ועוד.

לשם מה יש צורך בחוק רישום קבלנים לעבודות בנייה בנאיות?

חוק רישום קבלנים לעבודות בנייה בנאיות נועד על מנת לעשות סדר בתחום עבודות הבנייה הבנאיות. באמצעות פנקס הקבלנים ניתן למצוא את הקבלנים המקצועיים בתחום הבנייה אשר בידיהם רישיון עבודה בתחום הקבלנות וכן לימודי תעודה בתחום זה. הודות לחוק רישום קבלנים לעבודות בנייה בנאיות אנו יכולים להיות רגועים שלא נתקלנו בחאפר או ברמאים למיניהם. מאחר שתחום הבנייה הוא תחום חשוב מאוד, חשוב שהקבלן שאנו רוצים לעבוד איתו אכן יהיה מקצועי ובעל רישיון בתחום הקבלנות על מנת שנוכל לסמוך עליו במהלך הבנייה עצמה. חשוב מאוד לבדוק האם הקבלן שלכם נמצא בפנקס רישום הקבלנים של איגוד הקבלנים במידה והוא לא מופיע שם, כדאי לכם לחפש קבלן לעבודות בנייה אחר על מנת שלא תצטערו בהמשך.

מהי חשיבות חוק רישום קבלנים לעבודות בנייה בנאיות?

חוק רישום קבלן שיפוצים לעבודות בנייה בנאיות הוא חוק חשוב ביותר שמאגד את כל הקבלנים תחת קורת גג אחת ודואג לכם לכל זכיותיהם. בנוסף לכך, באמצעות חוק רישום קבלנים לעבודות בנייה בנאיות הלקוחות אשר מעוניינים לחפש קבלן מסוים על מנת לעבוד איתו, יכולים לקבל מידע רלוונטי וחשוב שיעזור להם עד מאוד בבחירת הקבלן לעבודה ואף יחסוך מהם להיתקל בקבלנים חאפרים או מתחזים למיניהם. דבר זה חשוב ביותר שאנו מעוניינים בתיקון חשוב לבית או שאנו לפני בניית בניין חדש. מעבר לכך, באמצעות רישום בפנקס הקבלנים רשם הקבלנים יכול לדעת מה קורה עם כל קבלן וקבלן, ואם הוא מקבל פידבק לא טוב מלקוח על הקבלן עצמו הוא יכול להעניש את הקבלן ואף להוריד את סיווגו או לסלקו מהאיגוד תלוי בחומרת המצב.

מה היתרונות של חוק רישום הקבלנים לעבודות בנייה?

הודות לחוק זה ניתן למצוא מגוון נרחב של קבלנים שונים בתחומי בנייה שונים, אשר יש להם רישיון עבודה בתחום וכן ניסיון. כמו כן, ישנו איגוד שדואג לקבלנים עצמם ומאגד אותם תחת קורת גג אחת. באמצעות רישום בפנקס הקבלנים הקבלנים יכולים השתתף במרכזים ממשלתיים, של משרד הביטחון וכן מכרזים של הרשויות המקומות בהתאם לסיווגם. והם יכולים לעבוד עם בשיתוף פעולה עם חברות בנייה וקבלנים פרטיים ובכך להעלות את היקף הכספים שלהם בתור עצמאיים. לכן אם אתם רוצים קבלנים מקצועיים ואמינים אשר יש בידיהם רישיון עבודה ותעודת לימודים בתחום, אתם חייבים לברר באיגוד הקבלנים המקצועיים על הקבלן שאתם מעוניינים לעבוד איתו בטרם תתחילו לעבוד איתו.

בנוסף להקמת רשם הקבלנים

כולל החוק גם הגדרה כוללת של מי שרשאים להיות רשומים בפנקס הקבלנים. ההגדרה הזאת על פי חוק רישום קבלנים היא רחבה, אבל התמצית שלה היא כזאת: אדריכל או מהנדס עם ניסיון של שנתיים יכול להירשם כקבלן בפנקס הקבלנים. הנדסאי או טכנאי יכול להירשם, ואולם מספר שנות הניסיון המעשי שלו צריך לעמוד על ארבע שנים ולא שנתיים. בנוסף, מי שאין לו השכלה פורמאלית, אבל יש לו ניסיון של שש שנים כמנהל עבודה ויש לו האישורים הנדרשים להוכחת מעמדו, יוכל גם הוא להירשם. ואם לתאר את האמור לעיל במשפט קצר – יותר לימודים מצריכים פחות ניסיון מצטבר נדרש.

בהמשך החוק מוגדרת גם האפשרות לרישום כפול, קרי בשני תחומי עיסוק במקביל או יותר, וכו מוגדרות הסמכויות של הרשם. עוד מגדיר החוק בבירור אילו אנשים או בעלי מקצוע מנועים מלהיות רשומים בפנקס כאמור. חוק רישום קבלנים לא שונה מזה יותר מארבעים וחמש שנים, אבל הקביעות שלו נכונות אז כעתה.

משמעות החוק בכל הנוגע להסדרת ענף הבניה

חוק רישום קבלנים משמש נדבך חשוב בהסדרת ענף הבנייה בישראל בכללותו. בתחומי עיסוק ראשיים, כמו קבלני שלד, למחוקק יש גם שיניים. בתחומים מסוימים קבלן איננו יכול לפעול, אלא א נרשם אצל רשם הקבלנים. בתחומים אחרים המצב עדיין לא כזה, אבל ישנה התקדמות כללית לקראת התמקצעות. כך או אחרת, חוק רישום קבלנים יוצר הגדרה מקובלת לרמה מקצועית והופך את הרישום בפנקס הקבלנים לסמן ימני מקצועי. המספר הגדול של קבלנים בענפים מקצועיים שונים בענף הבנייה הרשומים בפנקס הקבלנים, מעיד על הדינמיות של תהליך הרישום ועל השאיפה הכללית ליצור אמות מידה אחידות למקצוענות בתחום. עם זאת, יש עוד דרך ארוכה בדרך להסדרה מלאה של ענף הבניין בישראל והפיכה שלו למקצועי ברמה הגבוהה ביותר, כמקובל במדינות המפותחות.

חוק רישום קבלנים

תקנות רישום קבלנים תרמו בעבר, ותורמות גם היום, לייצוב ענף הבנייה ולקיומה של היררכיה מסוימת, שהמטרה שלה להכשיר בהדרגה את הקבלנים לעתיד, תוך הצבת משוכות המחייבות את הקבלן להתמקצע ואינן מאפשרות לו להיכנס למחויבויות בסכומים שהוא איננו יודע כיצד לשלוט בהם.

תקנות רישום קבלנים