מה זה אומר ולמה נחוץ הסיווג קבלן רשום ג1
מי אחראי על רישום הקבלנים ומהם התנאים לרישום מנהלי פרויקטים בבנייה
הגורם האחראי על רישום הקבלנים בכל תחומי העיסוק בענף הבנייה הוא רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. האחריות שלו הינה מתוקף חוק הקבלנים משנת 1969 תשכ"ט, המגדיר את אופי היחסים בין קבלנים ובעלי מקצוע אחרים ובין רשם הקבלנים. הרשם מנהל את פנקס הקבלנים, שבו רשומים, או צריכים להיות רשומים, כל בעלי המקצוע בענף הבנייה בישראל. בחלק מהמקצועות ומתחומי העיסוק, הרישום הוא בגדר רשות למעשה, אף שלהלכה כל קבלן חייב להירשם. ואולם כשמדובר בניהול פרויקטים, החוק בישראל מתייחס לנושא הזה ברצינות. קבלן רשום לצורך העניין יהיה בעל מקצוע מדופלם, כדוגמת אדריכל או מהנדס, בצירוף שנתיים ניסיון. לחילופין, הנדסאי או טכנאי יכולים להירשם אם לרשותם עומדים 4 שנות ניסיון. גם מנהלי עבודה מנוסים עם ניסיון של 6 שנים יכולים להירשם.
קבלן רשום ג1 כחלק מסיווג קבלנים
מעבר לרישום בפנקס הקבלנים, מסווג החוק את הקבלנים על פי היקפי העבודה שהם רשאים לקחת על עצמם בפרויקט יחיד. סיווג הקבלנים מחלק אותם לחמש רמות כאשר בכל אחת מרמות יש תת רמות נוספות. על פי הסיווג הזה, קבלן רשום ג1 הוא קבלן המצוי ברמה הראשונה של סיווג הקבלנים לאחר שעבר הליך רישום קבלן, אבל בתת הרמה הגבוהה ביותר. גם ברמות הבאות, קרי הרמה השנייה, השלישית והרמה הרביעית, ישנם תתי רמות. בהגיעו לרמה החמישית, הופך הקבלן למעשה לבעל אפשרות לעסוק בפרויקטים בתחום הבניין, בהיקפים בלתי מוגבלים מבחינה כספית.
החשיבות הרבה של סיווג הקבלנים, אשר קבלן רשום ג1 הוא חלק ממנו, טמונה בעיקר בהתקדמות המדודה של קבלן כל שהוא בדרך להפוך לקבלן בסכומים בלתי מוגבלים. הניסיון המצטבר עושה את שלו, ועם השנים הולכת ומתבררת העובדה שהוא רק מיטיב עם הענף. הרוב המכריע של קבלנים שהגיעו לרמות הגבוהות ביותר מנהלים ת העבודות שלהם בשום שכל, ורק מעט מאד מקרים של פשיטת רגל והתפרקות עסקית, באופן יחסי, קרו בעשורים האחרונים. בנוסף ,העבודה של הקבלנים מקצועית יותר ומתאפיינת בעמידה בשמנים ובהיקפים הכספיים הנדרשים.