האם אדם הנותן שירותי מטבע צריך להיות רשום במאגר מסודר של הרשויות? מיהי הרשות שאחראית על רישום נותני שירותי מטבע? מי נחשב לנותן שירותי מטבע? מדוע בכלל קיים רשם נותני שירותי מטבע ומדוע לא מאפשרים חופש פעולה מלא בתחום? בין שאתם מעוניינים להתחיל לספק שירותי מטבע ובין שאתם מעוניינים לקבל שירותים מנותני שירותי מטבע, חשוב שתכירו את הנושא של רישום נותני שירותי מטבע ועל כך נדבר בשורות הבאות.
מה זה רשם נותני שירותי מטבע ולמה הוא קיים?
בישראל, ישנם מספר תחומים שבהם רוצה השלטון לשמור על רמה גבוהה של פיקוח בכדי להבטיח את טובת הציבור. לשם כך, מנהלת המדינה מאגרי מידע של בעלי מקצוע ונותני שירותים בתחום הבניין (רשם הקבלנים), מודדים מוסמכים (מרכז מיפוי ישראל), רשם המקרקעין וכדומה, ובכלל זה מנהלת המדינה גם את רשם נותני שירותי מטבע. המדובר במאגר ממשלתי שבו מופיעים כל הגורמים שמורשים לספק שירותי מטבע בישראל. גורמים אלה נתונים למעשה לפיקוח חופשי של המדינה והמדינה אכן מבצעת פיקוח ובקרה בבתי העסק של נותני שירות אלה. המטרה המרכזית של ניהול מאגר נותני שירותי המטבע היא המלחמה בהלבנת ההון ומניעת פעילות של הלבנת הון באמצעות שירותי מטבע.
מי נחשב לנותן שירותי מטבע?
על פי החוק, במסגרת רשם נותני שירותי מטבע חייב להיות רשום כל גורם וכל אדם המספק לציבור שירותי מטבע מסוג כלשהו. חוק איסור הלבנת הון התש"ס 2000 מגדיר בדיוק מיהו נותן שירותי מטבע כדלהלן. נותן שירותי מטבע הוא כל אדם או גורם שעיסוקו במתן אחד או יותר מן השירותים המפורטים להלן, בין שמדובר בעיסוקו המרכזי ובין שלא:
- המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת
- מכירה או פדיון של המחאות נוסעים מכל סוג של כל מטבע
- מסחר בנכסים פיננסיים בין מדינתיים, קרי קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת תמורת העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת
- החלפת שטרות ומטבעות כסף
- ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב
שימו לב לסעיף האחרון שמכניס למעגל החייבים ברישום גם גורמים שעוסקים בשירותים פיננסיים ספציפיים במטבע מקומי בלבד, גם אם אינם עוסקים במטבע חוץ. סעיף 11 יב (א) (1) מגדיר כי כל אדם שעוסק במתן שירותי מטבע על פי ההגדרות לעיל ללא רישום במרשם כחוק, דינו שנה מאסר או קנס בשיעור של עד פי שלושה מהשיעור הקבוע בסעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין (606,000 שקלים נכון לשנת 2004).
מי יכול לשמש כנותן שירותי מטבע וכיצד נרשמים?
חוק איסור הלבנת הון מגדיר לא רק את חובת הרישום של נותני שירותי מטבע, אלא גם את הקריטריונים בהם צריך לעמוד כל מי שרוצה לעסוק בשירותים אלה וזאת כדלהלן:
- אזרח או תושב ישראלי בן 18 ומעלה
- תאגיד שהתאגד בישראל ולפחות נושא משרה אחד בתאגיד הוא אזרח או תושב ישראל בן 18 ומעלה
- תאגיד שהתאגד במדינה אחרת שבה קיימת חקיקה לאיסור הלבנת הון, ואשר נרשם כדין גם בישראל
- האדם מבקש הרישום או נושא המשרה בתאגיד מבקש הרישום לא הורשע בעבר בגין עבירה של הלבנת הון או בכל עבירה אחרת שלדעתו של הרשם מהווה מניעה מעיסוקו של המבקש בתחום שירותי המטבע
במידה ואתם עומדים בכל ארבעת הכללים שפירטנו לעיל, תוכלו לעסוק במתן שירותי מטבע ולהירשם כחוק במסגרת רשם נותני שירותי מטבע. הרישום עצמו כרוך במילוי טפסים וצירוף מסמכים שונים המפורטים באתר משרד האוצר. הגורם השלטוני האחראי על רישום נותני שירותי המטבע הוא היחידה לנותני שירותי המטבע באגף שוק ההון, ביטוח וחסכון של משרד האוצר ואליו יש לפנות לקבלת פרטים נוספים.
במסגרת הרישום יהיה עליכם לשלם אגרות שונות הן במעמד הרישום עצמו והן לאורך כל תקופת הרישום. אגרות אלה נקבעות במסגרת תקנות איסור הלבנת הון התשס"ג 2003 כדלהלן:
אגרת רישום – אגרה המשולמת במעמד הרישום עצמו ועומדת על 2,800 ₪. במידה ומדובר על רשת, יש לשלם סכום של 500 ₪ עבור כל סניף נוסף של הרשת.
אגרה שנתית – תשלום האגרה השנתית בגובה 1,650 ₪ צריך להתבצע בכל שנה עד חודש מרץ. תשלום שיבוצע לאחר חודש מרץ ועד סוף אותה שנה יהיה בגובה 2,200 ₪ ותשלום שיידחה לשנה שלאחר מכן והלאה, יעמוד על 2,750 ₪.
על האגרות הללו חלות הצמדות שונות במידה והתשלום מתבצע באיחור.
מהן החובות שבהן צריך לעמוד נותן שירותי מטבע רשום?
על פי חוק איסור הלבנת הון, כל גורם או אדם שנרשם כחוק במסגרת רשם נותני שירותי מטבע, צריך לעמוד בכל החובות הבאות:
הצגת תעודת רישום – תעודת רישום תקפה חייבת להיות מוצגת במקום בולט בכל סניף של העסק לטובת הציבור. כמו כן, יש לציין את מספר הרישום בכל פרסום, שלט או מסמך של נותן שירותי מטבע.
חובת זיהוי ואימות זיהוי של מבקש השירות – על נותן השירות לזהות ולאמת את זהותו של כל אדם לו הוא מספק את שירותיו (שירותי מטבע). בכלל זה, על נותן השירות לזהות את מבקש השירות פנים אל פנים (ולא בטלפון או במייל למשל), לרשום פרטי זיהוי של מבקש השירות ולאמת את הפרטים כנגד תעודה מזהה, לדרוש ייפוי כוח במידה והשירות מבוקש על ידי אדם שאינו מבקש השירות בפועל ולהחתים את מבקש השירות על טופס הצהרה שבו עליו להצהיר האם השירות מבוקש עבור עצמו או עבור אדם אחר (ובמקרה זה יש לרשום את פרטי הזיהוי של אותו אדם אחר).
דיווח חודשי – על נותן שירותי מטבע רשום להעביר דיווחים חודשיים ממוחשבים לרשות לאיסור הלבנת הון. הדיווחים החודשיים הרלוונטיים מפורטים בסעיף 6 לצו ועל פי הנחיות הרשות לאיסור הלבנת הון. ככלל, דיווח זה כולל דיווח על פעולה רגילה כהגדרתה בחוק, על פעולה בלתי רגילה כהגדרתה בחוק, שמירת מסמכים (טופסי הצהרה ומסמכי זיהוי של מבקש השירות וכדומה) והעברת דיווח למחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל.
בדיקת רישום לפני קבלת שירות?
אחרי שפירטנו את כל הנקודות הנדרשות מצד נותן השירות, חשוב להבין גם את הצד של מבקש השירות. לפני שאתם מבצעים החלפת מטבע חוץ או ניכיון שיקים, חשוב לבדוק שהאדם הוא העסק בו אתם מקבלים את השירות, רשומים במסגרת רשם נותני שירותי מטבע. כפי שציינו קודם לכן, על העסק להציג את תעודת הרישום שלו בצורה בולטת, כך שגם לא תצטרכו לבקש לראות אותה, אלא תוכלו לראות אותה תלויה בעסק. בדיקת הרישום כאמור מבטיחה לכם שאתם מבצעים את ההחלפה אצל גורם מורשה וכי השלטונות לא יוכלו לבוא אליכם בטענות במקרה שיתעוררו בעיות סביב פעילותו או סביב הכסף שבו תשתמשו (למשל כסף מזויף שניתן לכם). למעשה, הפיקוח על נותני שירותי מטבע רשומים הוא כזה שמבטיח לכם כמעט בצורה מלאה שהכסף שיוחלף עבורכם הוא כסף כשיר וחוקי, לא מזויף ולא כזה שמעורב בפעילות הלבנת הון בניגוד לחוק. אם אתם מגלים שהעסק אינו רשום כאמור, או שהוא מסרב להציג לכם את תעודת הרישום שלו, עדיף לחפש נותן שירות אחר, ויש לא מעט כאלה בשוק.
